הכל בראש

אם אתם מתאמנים למרתון סמסונג תל-אביב, אתם כבר בלב תכנית האימונים. מה שאומר שהריצות הופכות ארוכות יותר והאימונים קשים יותר. הרבה פעמים הקושי מתחיל מהראש, לא מהגוף. איך מאמנים גם את הראש לעמוד בריצות הקשות האלו?

רוב הרצים מנסים לעשות ״זון-אאוט״ בזמן הריצה. להתנתק לגמרי מהמחשבות ולתת לרגליים להעיף אותם קדימה. יש רצים שנעזרים באמצעים דיגיטליים למיניהם (מוזיקה או אפליקציה שמעודדת), יש כאלה שפשוט מנסים לא לחשוב על כך שהם רצים או עוד כמה נשאר. לחשוב על כל דבר חוץ מהריצה עצמה.



אבל למעשה, המוח שלנו משתמש בשתי מערכות הפעלה כדי לנהל את הריצה - החלק התת מודע והחלק המודע. כשאנחנו רצים במוד התנתקות מוחלט, החלק התת-מודע של המוח משתלט לחלוטין וכך נבנה מתח הנובע מהתשה, עלייה בחום הגוף, או פשוט התחלה מהירה מדי ששורפת את הגוף. המתח הזה שהגוף עובר יכול גם לגרום למחסור בהורמון קורטיזול, מה שיגרום לירידת המוטיבציה להמשיך (ואולי לעצירה באמצע המרוץ למשל). ככל שהמתח גבוה יותר, כך תרגישו רע יותר בזמן הריצה.

המטרה היא לא להתמקד רק בריצה כמובן. אלא פשוט לחשוב על מונחים שקשורים לסיטואציה, כאלה שימשיכו לדרבן ולהעלות את המוטיבציה (ואת שחרור הקורטיזול). כך, גם אם נוצר מתח במהלך הריצה, אתם שולטים בו.
איך עושים זאת? רצים לפי תכנית מתוכננת למשל, וכך הגוף יודע שהוא צריך לעמוד בקצב מסוים למשך זמן מסוים והוא מפוקס מטרה.
דרך נוספת היא לתכנן משפטי מוטיבציה שנותנים לכם כוח להמשיך, ולשחרר אותם לראש ברגעי המשבר. המשפטים האלה צריכים להזכיר לכם מי אתם, שאתם חזקים ויכולים לעמוד בכל קושי. להזכיר לכם מה היכולות שלכם, מה עשיתם בעבר.
דוגמה לעזרים שיכולים לעורר מוטיבציה בסיטואציות קשות:

בעלייה תלולה: במקום לקבור את הראש בתוך החזה ולרוץ בצורה מכופפת צריך להיכנס לעלייה עם ראש מורם, להגיד לעצמכם ״אני אוהב עליות!״, להזכיר לעצמכם שהעלייה זמנית ותכף תסתיים. כך יש מוטיבציה לדחוף את הגוף קדימה.



בירידה תלולה: כשאתם ״עפים״ בירידה, כדאי לחשוב על כמה אתם קלילים, להתמקד בשמירת כפות רגליים קלות ושמירה של הגוף נמוך מעל פני הקרקע. כך לא תטיחו את הרגליים כנגד הקרקע ותגרמו למתח מיותר באזור ההמסטרינג, תאומים וקרסוליים.

להעלות את הקצב: באימוני מהירות מומלץ להגיד לעצמכם שהקצב שלכם עלה, גם אם הוא לא. אל תסתכלו על השעון כל רגע, זה עוד אחד מהדברים שגורמים למתח. במקום זה, תרגישו את הקצב, תנסו להגדיל את המרווח בין הצעדים ולהרגיש שהמהירות נותנת לכם כוח. תדמיינו שאנשים מסתכלים עליכם ואומרים: ״וואו, איזו ריצה מהירה״. זה אחד הדברים שנותנים מוטיבציה להאיץ, במיוחד אם מדובר במטרים האחרונים לפני קו הסיום.